עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
חדשנות בארגונים וניהול ידע
03/01/2019 10:13
shani
חדשנות, סנפיר הכריש, מוצר חדשני
1. עפ"י המאמר המצורף על חדשנות
a. עמוד 8, מדוע כשלונות חשובים לחדשנות ארגוניתFactor #5: Tolerance for failure 
המאמר מסביר כי כשלונות הן דבר הכרחי עבור חדשנות ארגונית, כיוון שניתן ללמוד מהטעויות ובכך ליצור דברים חדשים וטובים יותר. ההכרה בכישלון היא זאת שתוביל לחדשנות.
Factor #14: Availability of reward mechanisms for innovation .b עמוד 10 - כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים
חברת טויוטה החליטה לתגמל את עובדיה על חדשנות לפי שיטת תגמול אמריקאית. גישה זו היא בעצם תגמול צוותי, כיוון שכולם בארגון שווים בתרומתם להצלחת החברה. שיטה זו גם גורמת לעבודת צוות, לשיתוף ידע ועשייה פורה. במקביל היא יכולה לעודד גם תחרות בריאה בין הצוותים, מה שיכול להועיל לחברה, לחדשנות ולמוטיבציה להצלחה.

2. על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל
חברת בגיר היא חברה לייצור חליפות. חליפה היא מוצר שמרני, שקשה לשפרו. החברה נכנסה למשבר כלכלי לאחר שהלקוח העיקרי שהיה להם עזב אותם. בכדי לצאת מהמשבר הבינה החברה כי יש צורך בשינוי וזאת ההזדמנות לצאת עם רעיון חדשני. הם המציאו חליפה שניתן לכבס באופן עצמאי בבית במכונת כביסה ביתית וללא צורך בניקוי יבש. חידוש זה משך מאוד את הצרכנים כיוון שזה מוזיל את העלויות בעבורם. בעקבות המצאה זו, שהצליחה לחדש מוצר שהוא שמרני, החברה פרצה לשווקים נוספים בחו"ל ואף זכתה בפרס על חדשנות.

3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני
"סנפיר הכריש" הוא מודל אימות מוצר, מתאר את תהליך החדירה לשוק של מוצר מסוים. 
כניסה גדולה של מוצרים לשוק, תוך הורדת מחירים גדולה גורמת למהומה בתקשורת, אשר לרוב מובילה לעליה חדה במכירות, כיוון שהמידע על כך מופץ במהירות ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת. דבר זה גורם לתחרות בשוק, שמעודדת ייצור של חיקויים ומוצרים אחרים אשר יתחרו באותו מוצר, מה שמוביל לירידה במכירות של המוצר. 
העלייה החדה במכירות והירידה שמגיעה אחריה דומים בגרף המכירות לצורת סנפיר של כריש ולכן הוחלט לקרוא לו בשם זה.
0 תגובות
ניהול ידע ו- Big Data
27/12/2018 09:46
shani
מערכת מורכבת, תחזוקה

1. השווה תחזוקה מתוכננת (maintenance scheduled) לתחזוקה תחזיתית (predictive maintenance) -

תחזוקה מתכוננת Scheduled Maintanance היא תחזוקה לפי כללים שנקבעו מראש, כמו הוראות היצרן, במטרה לדעת איך להתמודד במצבים שונים של המערכת או בכדי למנוע תקלות. 
לעומתה, תחזוקה תחזיתית Predictive Maintanance מבוססת על תחזיות, כלומר באמצעות איסוף מידע על המכונה וניתוחו, במטרה לקבוע את מצב המכונה כדי לדעת מתי באמת צריך לבצע תחזוקה (להחליף ציוד למשל).

2. בחרו דוגמה של מערכת / מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם לתחזית. כיצד ניתן להשיג ידע כזה?

מערכת מורכבת משלבת מספר תהליכים מורכבים שמשתלבים ביחד לאותה מטרה.
דוגמא למערכת מורכבת היא התנור הביתי. לתנור יש מספר מצבים: חימום טורבו, חימום עליון, חימום תחתון, אוורור. ניתן לשנות את המעלות בהתאם למידת החום הרצויה. ניתן לשים טיימר לדעת את הזמן שהתנור עובד. ברוב התנורים ניתן לכוון את הטיימר לזמן עצירת התנור. 
מכונה זו יקרה יחסית ולכן נרצה לבצע עליה תחזוקות תחזיתיות מתאימות, כדי לשמר את המכשיר לשנים רבות. בכדי להשיג תחזיות מהימנות ויעילות בשמירה על התנור נשמור מידע על מגוון דגמים של תנורים, תקלות שהיו והטיפול בהן. את המידע הזה משווים מול מידע על המכונה הקיימת עליה נרצה לשמור, לפי הנתונים השוטפים שלה: מספר הפעלות המכונה, משך זמן של כל הפעלה, החום שהופעל, מצב החימום של התנור וכדומה. 
בעזרת ניתוח נכון של נתוני התנור הבייתי אל מול נתוני תנורים אחרים בשוק יהיה ניתן לבצע תחזוקה מייטבית ולשמר את המכונה ליותר שנים.
0 תגובות
ויקי ארגוני וקהילת ידע
18/12/2018 17:48
shani
קהילת ידע, ויקי ארגוני
1. תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע
קהילת ידע הינה מנגנון המאפשר שיתוף ידע, הן לצרכים ארגוניים והן לצרכים אישיים. הקהילות מאפשרות לדון בפרויקטים המתבצעים בארגון ולבחון בעיות נפוצות, הצעות ייעול, רעיונות חדשניים וכדומה, במטרה לייעל ולשפר את תהליכי העבודה.
צרכים ארגוניים:
1. קהילות ידע מאפשרות ארגון ושימור נכון של ידע ארגוני ובכך לשפר את יעילות ניהול הידע בארגון. המידע יותר זמין ונגיש לכולם.
2. מניעת כפילויות בכך שכל המידע מאורגן בפלטפורמה אחת.
3. יצירת קשר בין גורמי ידע שונים, מחלקות שונות בארגון שאין ביניהן קשר.
צרכים אישיים:
1. המידע זמין ונגיש לכל אחד מכל מקום. מבטל את התלות באנשים אחרים.
2. ניתן לשפר את מנגנון פתרון הבעיות בארגון, בכך שאדם המבקש לפתור בעיה כלשהי ואין ברשותו את הידע - יכנס לקהילה השייכת לאותו תחום ויוכל לקבל מענה.
3. ניתן להגדיל את הידע של העובדים בארגון באמצעות הדרכות שמתבצעות על ידי אנשי מקצוע ומאפשרות למשתמש לשפר את יכולותיו ולהתמקצע בתחום.


2. תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני.
ויקי זו פלטפורמה טכנולוגית פשוטה לכתיבת משותפים של תכנים.
צרכים ארגוניים:
1. אחזור וחיפוש מידע והיסטוריה - ניתן להנגיש את המידע בצורה קלה יותר ולשמור הכל במקום אחד וכך לאפשר שליפת מידע בכל תחום ארגוני שיש ולייעל את העבודה.
2. אחידות ומניעת כפילויות של ידע - כיוון שכל המידע מרוכז במקום אחד זה מאפשר למנוע כפילויות של מידע ואחידות, והן גם מונע טעויות של אי הבנה או התפרשות של מידע כל אחד לפי מה שהוא מבין. הגדרות רוחביות ומובנות לכל אחד בארגון.
3. הפלטפורמה קלה ונוחה יותר לשיתוף המידע בארגון, מה שיכול לעודד עובדים רבים לשתף את המידע שקיים אצלם ובכך ליצור פלטפורמה לניהול ושימור ידע ארגוני. 
צרכים אישיים:
1. נגישות קלה לכל סוג של מידע לכלל העובדים בארגון - נגישות קלה כמו זו מאפשרת לכל אחד להגיע למידע שהוא זקוק לו ושיעזור לו לצלוח את האתגר הבא.
2. רצון לשיתוף - הנגישות קלה יותר ובכך המוטביציה להעלאת מידע ושיתופו עולה כיוון שהתהליך קל ופשוט יותר.
3. מניעת קשיים של אי הבנה - כאשר המידע במקום אחד ואמין, ניתן לקבל תשובות לשאלות רבות.

3. אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי?
הבעיות הארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות קהילת ידע הן בעיות בעלות אופי שדורש דיון, במקרים בהם אין פתרון חד משמעי, כאשר אין מידע מסויים שנותן את התשובה. לעומת זאת, בויקי ארגוני ניתן ורצוי לפתור בעיות באמצעות קהילת ידע כאשר אנו מחפשים כללים מנחים או הגדרות קבועות שהן כן חד משמעיות. לרוב אלה יהיו בעיות יותר פשוטות או נפוצות, או כאלה שניתקלו בהם בעבר.

0 תגובות
רשתות חברתיות
08/12/2018 22:45
shani
רשתות חברתיות, ניהול, שיתוף מידע
1. איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (1-9-90)?
חוק 1-9-90 מתייחס גודל מעורבות המשתמשים ברשת, בדומה לחוק פרטו. גם בחוק זה אחוז נמוך מבצע תרומה משמעותית ביחס לרוב. המספרים מייצגים: 90% מהמשתמשים צורכים את המידע באופן פסיבי, 9% מגיבים ו-1% בלבד כותבים את התוכן, שזאת בעצם הפעילות הרלוונטית. 
בכדי להגדיל את אחוז העובדים שתורמים ומשתפים ידע ברשת חברתיות פנים ארגוניות יש צורך בשינוי ארגוני כלשהו, בעצם לחבר את "יושבי האיים". יש לייצר תחושת אמון ורצון לתרום בקרב העובדים.
בראש ובראשונה ניתן להציע תגמול אישי, כלומר להסביר לעובדים את התרומה של העובד בשיתוך הידע. כשהעובדים יבינו ששיתוף הידע שלהם משפיע ומשרת אותם גם כן, המוטיבציה שלהם לתרום את חלקם תעלה.
שנית, ניתן לפשט את פעולה השיתוף, על ידי יצירת ממשק נגיש, נוח ומהיר. כפי שאומר המשפט "אם זה לא פשוט, זה פשוט לא יהיה". ככל שהממשק יהיה יותר נעים לעין, אינטרקטיבי למשתמש, נוח לשיתוף ומהיר לתפעול, כולם יצאו מורווחים.
לסיום, יש לגרום לקשר חזק בין "האיים" בארגון. לגרום לעובדים להתחבר ובכך להגדיל את הרצון שלהם לעזור אחד לשני. ניתן לעשות זאת באמצעות יצירת מפגשים פרונטאליים, פנים אל פנים, שלאחר מכן יהפכו למפגשים וירטואליים ידידותיים יותר. לפי חוק אקסלרוד, ככל שבני האדם מדברים ישירות יותר פעמים, בתדירות גבוהה יותר, כך האמון ביניהם עתיד לגדול.

2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו?
המאמר מציג מהו ההבדל בין ניהול רשתי לניהול מטריציוני וכיצד הבדל זה יכול להשפיע על העובד. ההבדל העיקרי הוא ברמת המעורבות של העובד והתחושה שיש לו בארגון. יש יותר קשר בין העובדים, יותר אחריות לכל עובד ויותר נגישות בין הגורמים השונים בארגון.
רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות הניהול הרשתי בכך שהיא תעודד שיתוף פעולה בין העובדים, היא תגשר על מחלוקות בארגון, תעזור ביצירת קשרי עבודה, תעודד שיתוף ידע בארגון ותעזור בהעלאת ערך התחקור העצמי של העובדים.
הרשתות החברתיות הן חלק מהחיים של כולנו. הן נגישות ונוחות לכולם, בלי הבדל בדעות ומעמדות. ניתן למנף כלי זה ולהשיג מטרות ארגוניות חשובות של מעורבות ושיתוף פעולה. הכל תלוי כמה משכילים להבין זאת ובאיזה מידה מצליחים לרתום את העובדים להיות חלק פעיל.

0 תגובות
כוח ההמונים
05/12/2018 09:09
shani
כוח המונים, סטארטאפ, גיוס המונים
1. אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים? נא לנמק.
פיתוח רובוטים חדשים הוא פרויקט יקר ומורכב מאוד עבור ארגון, לכן הגיוני שיש צורך להיעזר במיקור המונים. היתרון בתוצאות של מיקור המונים הוא שהם אמיתיים וברי שימוש ושהם יוצרים מוטיבציה להמונים בהקשר של המוצר. כאשר חסר לחברה מידע, או כאשר נדרשת תגובה של ההמונים (כמו סקרי שוק), תפנה החברה למיקור המונים. החברה תרצה לדעת קודם כל מה דעת הקהל בנושא. במידה והדעה חיובית והפרויקט החל, החברה תוכל להיעזר בכוח ההמונים גם כדי לאפיין את צרכי הלקוח ודרישות המוצר. ציבר הלקוחות בעצם הופך לחלק פעיל בתכנון המוצר, מה שיכול לעורר את המוטיבציה גם לצרוך את המוצר סיום התהליך.

2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכוי הצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזה שיטה נבחר?
ישנן מספר שיטות לביצוע תחזית לגבי סיכוי ההצלחה היחסית של מוצרים. כמובן שיש הבדל בין מוצר חדש שנכנס לשוק שהיה קיים בעבר בשוק, לכזה שלא היה קיים מעולם בשוק.
באופן כללי, ישנן 5 טכניקות לדירוג מוצר ע"י חוכמת ההמונים:
1. דירוג באמצעות גליון ציונים
2. דירוג באמצעות אסימונים (משאב מוגבל)
3. ביצוע שווקי חיזוי
4. ביצוע טורניר רעיונות
5. דירוג על ידי הקהילה
לדעתי השיטה המתאימה ביותר במקרה זה, לדירוג שלושה מוצרים ותעדוף אחד על פני השני, הוא בשיטה של גיליון ציונים - מאחר והדירוג מתבצע באותה סקלה וניתן להשוות אחד ביחס לשני, או לחילופין בשיטת האסימונים - שם המשאבים לדירוג מוגבלים ובצורה זו המוצר הטוב ביותר יקבל את מירב האסימונים, גם בדירוג מסוג זה אפשר לראות את התעדוף של מוצר אחד על פני השני. בעזרת מדדים אלו נוכל לדעת מה הקהל חושב, בהשוואה בין המוצרים ובהתחשב בפרמטרים השונים.

3. מהם הסיכונים במימון סטארטפ בשיטה של מימון המונים?
שיטה של מימון המונים יכולה להיות מועילה ביותר עבור סטארטפים, אך יכולה להיות גם מסוכנת ביותר עבורם. הסיכון הבעייתי ביותר הוא חשיפה למוצר - בעצם בעת גיוס מימון יש חובה לפרסם את המוצר ולתאר אותו ואת יכולתיו על מנת שההמון יוכל להחליט אם לתמוך ברעיון או לא. חשיפה כזו, לפני פיתוח המוצר, מהווה סכנה בכך שחברה קיימת עם כסף ויכולות, יכולה לקחת את הרעיון ולפתח אותו עוד לפני שהסטארטאפ יתגבש ויתחיל להניב פרי.
סיכון נוסף הוא ההתעסקות עם המשקיעים וההתנהלות מולם. גם בשגרת העבודה של סטארטאפ וגם אם חלילה הפרויקט/המוצר כשל. במקרה כזה יש סיכוי שהמשקיעים ידרשו את הכסף בחזרה.
עם זאת, יהיה שגוי לחשוב שרבים הסיכונים על ההטבות. יש לנהל תהליך זה בצורה חכמה, תוך הגדרת מטרות ברורות ותחומות בזמנים ריאליים, בקרה שוטפת אחרי המתרחש וחשיפה של המתרחש לגורמים המעורבים.
0 תגובות
LCMS- מערכות ניהול ושימור תכני למידה בארגון
28/11/2018 15:19
shani
Knowledge Technologies, Management Syste

נתחיל מהגדרות שיעזרו להבין את המאמר.

פריט לימוד – Learning Object

לפני שמגדירים מהו LCMS יש צורך להסביר תחילה את מתודולוגית פריטי הלימוד (Learning  Objects). ניתן להגדיר "פריט לימוד" כפיסת לימוד עצמאית הכוללת תוכן והערכה (אמת מידה). פריט הלימוד צריך למלא אחר מטרה לימודית אשר הוגדרה מראש. פריט לימוד מתויג בד"כ ע"פ Meta-Data. Meta-Data  – צורת "תיוג" שבה נעשה שימוש על מנת לתאר מה כולל פריט הלימוד. ניתן להשוות זאת לברקוד שאנו מוצאים על קופסאות שימורים בסופרמרקט, בעזרתו מזהה הקופאית את המוצר, את מחירו, את ההנחות הכלולות בו וכיו"ב. ה- Meta-Data כולל אינפורמציה על התוכן הלימודי, כגון: כמה זמן נדרש על מנת לסיים את פריט הלימוד, שפת פריט הלימוד ודרישות הקדם (Prerequisite) הנדרשות על מנת לעבוד עם פריט הלימוד. ה – Meta-Data עשוי להגדיר גם את רמת הנגישות אל פריט הלימוד בהתאם לרגישות החומר (לדוגמה, לעובדי הארגון תהיה גישה לפריט לימוד מסוים וללקוחות לא).

הגדרת LCMS – Learning Content Management System

כעת משהגדרנו מהו פריט לימוד נגדיר מהו LCMS. ההגדרה המקצועית מציגה את ה LCMS כמערכת המייצרת, מאחסנת, מרכיבה ומעבירה תוכן אלקטרוני ללומד באופן אישי בתצורה של פריטי לימוד. מערכות LCMS וספקי LCMS כנגזרת, נבדלים בתכונות ובפונקציות שהמערכות מציעות, קלות האינטגרציה שלהן עם מערכות מידע  ארגוניות סובבות, ויכולתן לשינויים והתאמות לצורכי הארגון.

היתרונות העסקיים של LCMS למנגנון ההדרכה הארגוני

המבנה הארגוני של היום "שטוח" יותר מבעבר. ארגונים במאה ה – 21 פתוחים יותר לשיתוף ידע בין מרכיבי שרשרת הערך שלהם (ספקים, שותפים עסקיים, לקוחות, עובדים וכיו"ב). שימוש במערכות LCMS יקל על התקשורת בין כל מרכיבי שרשרת הערך של הארגון דרך חווית למידה אפקטיבית. מנקודת מבט עסקית, מערכת LCMS עשויה לתרום לארגון במספר דרכים:

  1. למידה בהקשר המתאים – מערכת LCMS בוחרת את פריטי הלימוד ומסדרת אותם ברצף, הנקבע כתוצאה מתשאול הלומד: תפקידו המקצועי, מיומנויות וניסיון קודמים ו/או כתוצאה מהערכה מקדימה. התוכן המוצג אז ללומד משקף את הצרכים האישיים שלו אל מול מטרות הארגון. גישה זו מבטיחה ש"עובד הידע" יקדיש את זמנו היקר רק לתוכן שהוא צריך, בניגוד למצבים שבהם הוא צריך לדלות את האינפורמציה הנחוצה לו מתוך אינפורמציה רבה ומיותרת; לדוגמה: במסגרת כיתתית, הוא מקווה שאולי המרצה בסופו של דבר יחשוף את המידע לו הוא זקוק. מערכת LCMS מאפשרת למידה לא ליניארית, אלא למידה מונחית חיפוש ממוקד – הלומד, בעל צורך לימודי ספציפי, יוכל למצוא באופן מיידי את הידע החסר לו למילוי צרכיו ובאופן עקיף יהיה מסוגל לגשת למקורות מידע נוספים אם ירצה.
  1. שמירה על הידע הלא פורמלי (Tacit Knowledge) בתוך הארגון – מה קורה אם היועץ שיצר את פריט הלימוד המקורי מהדוגמה שלעיל עזב את הארגון? היועץ החדש שלנו, העובד על המשימה, זקוק לידע הלא פורמלי (ידע שאינו מתועד) אך לא יכול לקבל אותו מקודמו. מה האפשרויות העומדות בפניו? הוא יכול לפנות לפריט הלימוד, שכאמור אוגר וצובר את הידע של קודמו בתפקיד; מערכות LCMS מאפשרות לעובדי הארגון לשמר ולשתף ידע שהם צוברים (לדוגמה:Best Practices), ובנוסף מאריכות את זמן המדף של הידע הנוצר ע"י העובדים, גם של אלו שכבר עזבו.
  1. אפליקציה אחת המתאימה ללימוד אוכלוסיה מבוזרת והטרוגנית – יתרון ברור של ארגון השומר מאגר פריטי לימוד מרכזי, הוא היכולת ללמד נושא מסוים, לקהלי יעד שונים. וגמה טובהלכך הוא הכרזה על מוצר חדש או שחרור של מוצר תוכנה חדש – בשיטה המסורתית תהליך הפיתוח וההעברה של הדרכה על המוצר החדש הוא מקוטע – לא רציף וחסר המשכיות. נדגים זאת דרך דוגמה: מחלקת ההדרכה יוצרת לכיתה חומרי לימוד המכוונים לאנשי שיווק ומכירות. בהמשך, מחלקת השיווק והמכירות מכינים ברושורים והדגמות מקוונות (באמצעות e-Learning) לטובתם של האינטגרטורים והלקוחות. מחלקת תמיכה ושירות לקוחות עונה על שאלות ללקוחות פוטנציאלים ומספקת תמיכה Post Sale  לרוכשי התוכנה. יתרה מזו, התוכנה החדשה עשויה לכלול מרכיב של EPSS  (Electronic Performance Support System) .  כיון שה-LCMS מנהל תוכן בראש ובראשונה ע"פ סכימת XML,  הרבה יותר קל  לבצע המרות של התוכן מ-e-Learning לתצורות אחרות של תוכן, כגון: White Papers, ברושורים לשיווק וכיו"ב, וכך לשרת את צורכי התוכן של המחלקות השונות בתהליך המתואר לעיל. כמו כן, מערכת LCMS יכולה לתרום רבות ליצירת המשכיות במעבר התכנים בין גורם אחד לאחר בארגון, ובאופן כזה לשפר את יעילות ההדרכה של מוצר חדש. כיוון שרוב האינפורמציה הנדרשת ע"י קהלי היעד השונים זהה, הרבה מפריטי הלימוד צריכים  להיות מפותחים פעם אחת בלבד. פריטי לימוד אלו יכולים להיות משויכים בעתיד לקהלי יעד שונים. ניתן להשתמש באותו פריט לימוד כדי ללמד את אנשי המכירות על פונקציה מסוימת במסגרת לימוד כיתתית, להפיץ אותו במסגרת ה-User Manual המיועד למחלקת תמיכת לקוחות או להעלות אותו מתוך מאגר פריטי הלימוד המרכזי כאשר המשתמש נתקע והוא זקוק לעזרה. מערכת LCMS מתנהגת כמקור יחיד, ממנו יכול הארגון ליצור, לנהל ולעדכן תוכן לכל אירועי הלמידה הקיימים בארגון בניגוד לארגון הלמידה בצורה נפרדת (חסרת קשר בין המחלקות השונות). 
  1. היכולת לעדכן וליצור תכנים באופן בלתי תלוי – שימוש ב-XML לצורך הפרדת התוכן משכבת ההצגה מאפשר שימוש חוזר (Reusability) של התוכן, אפילו אם מתודולוגית ההעברה תשתנה בעתיד (טכנולוגיית הדרכה חדשה וכיו"ב). זאת אומרת שאין צורך לפתח או לכתוב מחדש עשרות קורסים רק בגלל שטכנולוגיית ההעברה השתנתה. הפרדה זו מאפשרת ליצרני התוכן לעדכן קורסים בלי שעליהם לדעת איך לכתוב קוד. כל שעליהם לעשות הוא להשתמש בתבניות שמספק מחולל יחידות הלימוד. בדוגמה הקודמת מערכת LCMS יכולה למנף את יעילות תהליך פיתוח וניהול תוכן של גרסאות עתידיות של התוכנה: באופן רגיל, קורס המתוכנן לגרסה חדשה של תוכנה יכיל מרכיבי תוכן של הגרסה הישנה ושל גרסאות ישנות יותר. במקום ליצור קורס מחדש, מפתחי התוכן יכולים להשתמש בפריטי לימוד קיימים, תוך שהם משילים פריטי לימוד לא רלוונטיים ומחליפים אותם עם פריטי לימוד חדשים שהם יוצרים רק על פי הצורך. 
  1. הגברת ה-Know-How ושיפור הביצועים של הארגון, דרך שימור תוכן מסיבי – המרה של תוכן ישן, או כזה שנמצא בשימוש נרחב בארגון, דרך צינורות העברה מיושנים, עשויה להוות נכס אשר יכול להשפיע בשורה התחתונה על הארגון, נכס שבדרך אחרת היה הולך לאיבוד. דוגמה לכך יכול להיות מרכז שירות לקוחות שהשקיע זמן וכסף רב בפיתוח והעברה של קורסים מבוססי כיתה לאלפי סוכנים. מרבית התכנים עשויים להיות ייחודים לארגון ולא ניתן להשיגם בתצורת מדף. תהליך של פיתוח תכנים ייעודי בנושאים אלו והעברתם במסגרת כיתתית הוא יקר וקשה לביצוע בשיקולים של לוגיסטיקה ועלות, במיוחד כשמדובר במספר רב של לומדים. מערכת LCMS חוסכת לארגון כסף וזמן רב כאשר ניתן לפתח באמצעותה קורסי e-Learning על בסיס התכנים של קורסי הכיתה, תוך עדכון ושינוי תכנים רלוונטי בלבד.
  1. הבטחת עקביות הלמידה הארגונית בארגון מבוזר תרבותית– מיקוד וריכוז יכולת הניהול של פריטי לימוד ע"י שימוש במאגר פריטי לימוד מרכזי, מבטיח עקביות בהעברת המסרים הלימודיים של הארגון לקהלי היעד השונים שלו. יכולת ה – Meta-Data מסייעת בהעברת תכנים לדוברי שפות שונות. יתרה מזאת, למרות ש"מרכזיות" עשויה להיתפס כמודל קשיח, מערכות החילול של ה-LCMS וממשק ההעברה שלו מקל על נושא השפה, ע"י מתן אפשרות ליצור תוכן בהתאם לשפה הרלוונטית, ותיוג סוג השפה ב-Meta-Data.

ארבעה מרכיבים עיקריים עומדים במהותו של כל פתרון ניהול ידע, ותורמים להשפעתו בארגון: ניהול תוכן.  למידה.  מעקב אחר מומחי התוכן.  שיתוף פעולה (קולבורציה). מערכת LCMS יכולה לתרום לכל אחד מהמרכיבים הללו באופן הבא:

ניהול תוכן: תהליך פורמלי של המרה, איסוף וארגון של הנכס האינטלקטואלי של הארגון במיקום אחד מוגדר, בצורה של פריטי לימוד, חיוני על מנת להבטיח שהידע נשמר באופן אפקטיבי. תהליך זה מקטין את הזמן והעלויות של משתמשים בודדים, שיצירה של תוכן זהה נמנע מהם, וכן את הזמן שבחיפוש אחר אינפורמציה ספציפית בתוך הארגון. כמו כן, הדבר מונע עזיבה ו "התנדפות" של היומנה (Know-How) מהארגון בעקבות מעבר או קידום של אדם זה או אחר.

למידה: הידע האגור בראשם של בני האדם מהווה הן את "עמוד השדרה" והן את ה "תוצר הסופי" של כל מערכת ניהול ידע, על כן לארגון אינטרס ראשון במעלה להבטיח סביבת למידה גמישה ויעילה לרשות העובדים שלה. ה"החומר הנכון בלבד" בלמידה, המועבר ע"י מערכת LCMS, מהווה בבירור יתרון לתוכנית ניהול הידע של הארגון.

מעקב מומחים: אם ארגון מעוניין לנצל את היתרון של ההון האנושי, הוא חייב לקבוע מי יודע מה ואיפה אותו אדם נמצא או היכן אפשר להשיגו. מערכת LCMS יכולה לעזור ללומדים לאתר את מומחי התוכן הנכונים בזמן הקצר ביותר.

שיתוף פעולה (קולבורציה): עצם קיום אינטראקציות פורמליות וא-פורמליות בין המומחים לבין הלומדים, יוצר בד"כ  מקור  ידע נוסף. מערכת LCMS יכולה לקדם שיתוף פעולה ע"י הגשת פריטי לימוד למשתמש, בצירוף אינפורמציה לגבי יוצרו. כך יכול המשתמש לפתור ולעקוב אחר נושאים לא פתורים או סתומים, ולחלוק תובנות חדשות מול מומחה התוכן או מול משתמשים אחרים. כך מגשרת מערכת LCMS הלכה למעשה בין הפערים שבין ניהול ידע ללמידה, בעיקר כאשר עוסקים בתכני הלמידה של הארגון. עם מערכת LCMS, משתמשים מהארגון יכולים להתנהג הן כמומחי תוכן ויוצרי תוכן והן כמשתמשים.

יוצר תוכן יכול להיות מומחה תוכן, מנהל ידע, מדריך או מנהל יחידה עסקית בתוך הארגון.

היעילות של מערכת LCMS  (Reusability ניידות, ומהירות ההמרה),  והאופי הממוקד של חווית הלמידה שהיא מספקת, הופכים אותה למרכיב אידיאלי לכל תוכנית ניהול ידע ארגונית טיפוסית.

לסיכום, מערכות LCMS מאפשרות לארגונים להשתמש באפליקציה אחת על מנת ללמד קהילות מגוונות של לומדים: עובדים, ספקים, ולקוחות. מערכת אלו מקטינות את משך הזמן הנחוץ לצורך פיתוח תכני למידה.  ע"י השימוש והשימוש החוזר בפריטי לימוד, יוצרת טכנולוגיה זו חווית למידה  ממוקדת, ובו בזמן מקצרת את הזמן הנדרש מהלומד עד לתפוקה, והתוצאות באות כמובן לידי ביטוי בסופו של דבר בשורה התחתונה של הארגון. ומה קורה בארץ? תחום מערכות ה-LCMS חדש יחסית בעולם, ובישראל בפרט, אך כבר כיום ניתן לראות כי ארגונים מפנימים את ההבדלים שבין מערכות ניהול ידע למערכות ניהול למידה ומערכות ניהול תכני למידה (LCMS).

 Knowledge Technologies , מבית M.P-Yaad . גיליון 19  אוקטובר 2002

http://www.leadersnet.co.il/lcms-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94/


0 תגובות
ניהול תכנים
22/11/2018 11:11
shani
ניהול תכנים, ניהול ידע
1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?
זיהוי תווים אופטי (Optical Character Recognition) היא טכנולוגיה להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק, למסמך תמליל ממוחשב" - כלומר ניתן להפוך כל מסמך מודפס לדיגיטלי. (ההגדרה לקוחה מאתר ויקיפדיה).
שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כמו זו בארגונים יכולה לסייע רבות לשימור המידע והעברתו בין גורמים שונים בארגון. ניתן להמיר את המידע המודפס לדיגיטלי ובכך לשמור את כל המידע במערכת אחת, עליה ניתן ליצור ממשק נוח למשתמשים לניטור וחיפוש אחר מידע, לתת הרשאות ועוד.

2 .מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Flows Work)?
שילוב מסמכים דיגיטאליים בארגון מביע עימו יתרונות רבים בכמה מובחנים. 
בראש ובראשונה, הנגישות למסמכים הופכת להיות יעילה ונוחה יותר לכל משתמשי הקצה. ניתן לערוך מסמכים מרחוק, ניתן לשמור ולחפש בקלות. קצבי העבודה משתפרים, המידע שמור באופן יותר בטיחותי וגם ממויין לפי הרשאות, השליפה והחיפוש מתייעלים.
יתרון נוסף הוא השמירה על איכות הסביבה. ככל שעוברים פחות עם ניירת, שומרים יותר על איכות הסביבה.

3 .מה החשיבות של הגירת תכנים?
הגירת תכנים היא תהליך העברת התכנים הקיימים הבארגון למערכת חדשה. תהליך זה חשוב כשמעבירים מידע בין תוכנות, חשוב לשמור על המידע בשלמותו ולא לאבד חלקים בדרך. בנוסף, נרצה שהמידע ישאר נגיש וזמין בארגון. במידה ולא נעשה זאת בצורה מיטבית נוכל לאבד מידע בדרך דבר אשר עלול לגרום לנזק כספי רב גם מעצם אובדן המידע וגם מעצם זה שנדרשת עבודה רבה לשחזור המסמכים. לכן חשוב שהעברת הקבצים תבוצע בצורה מסודרת אשר תשמור על המסמכים כמו שהם.


4 .בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.
a .האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל?
דואר אלקטרוני מהווה כלי תקשורת מרכזי ברוב הארגונים כיום וגם בחיי היומיום האישיים של בני האדם. מכאן שמידע רב עובר במיילים. לכן, צירוך המיילים למערכת התכנים זה רעיון מעולה. מהלך זה יאפשר לשמור מידע ולנטר עליו בצורה מיטבית ובכך למנוע איבוד של מידע קריטי.

b .מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?
האחראיים על שמירת המייל במערכת בארגון הם מנהלי הידע. עדיף שהמידע יוגדר להישמר אוטומטית ושהאחריות תהיה ברורה ולא תחולק ליותר מדיי אנשים, כדי לא ליצור חוסר תיאום ואיבוד מידע.

זה הכל לשבוע :)

0 תגובות
בעיית התחקירים בצה"ל
14/11/2018 20:05
shani
צהל, תחקיר, ארגון, הסקת מסקנות
ההגדרה של תחקיר, בארגון כלשהו, הוא בדיקה של אירוע או תופעה שהארגון מעורב בהם באופן המאפשר למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות על דרך ההתנהלות העתידית הרצויה. התחקיר מבוסס על איסוף של פרטים ועובדות הקשורים לנושא הנחקר, הוא מתבצע באופן יזום, ומסקנותיו נועדו להצגת מצב קיים בפני אנשים אחרים. 
מי מאיתנו שהיה בצבא נכח בתחקיר לפחות פעם אחת במהלך השירות שלו. תחקירים בצבא הם נוהל שגרתי שקורה בסוף כל אירוע, קטן כגדול, שבסופו נשלח מייל סיכום עם תיאור האירוע, הכשלים, המסקנות והנקודות לשיפור ושימור להמשך. 
נוהל ביצוע התחקירים של הצבא הוא דבר יעיל וחשוב רעיונית, אבל בפועל הוא לוקה בחסר וטעון שיפור. בגלל שזה נוהל שנעשה באופן שגרתי, בכל אירוע קטן כגדול, יש הנוטים לזלזל בו מכמה סיבות. 
הראשונה היא מהסיבה הפשוטה שלרוב לא באמת מיישמים את הלקחים שעלו מהתחקיר. לעיתים לא כל מי שקיבל את התחקיר קורא אותו עקב ריבוי התחקירים. גם אם כן לומדים מהלקחים של התחקיר, לרוב היישום שלהם יהיה בסמיכות לתחקור ולאחר מכן יישכח בחלוף הזמן. אנשים מתחלפים והידע הולך איתם. יש צורך בשימור ידע חכם והעברות הדרכות וחפיפות שיותאמו למסקנות מהתחקירים, במטרה למנוע אסונות וללמוד מטעויות בצורה מיטבית. בדו"ח מבקר המדינה מתוארות דוגמאות לכך, כמו התהפכויות נגמ"ש וירי כוחות צה"ל על כוחות נוספים שדימו אויב חוזרים על עצמם שוב ושוב, וזאת כיוון שלא הופקו לקחים מן העבר.
השניה היא תחקור במועד לא סמוך לאירוע. ככל שעובר הזמן מרגע סיום האירוע ועד ביצוע התחקיר,  התחקיר יהיה פחות מדויק ומשקף את המציאות. אנשים שוכחים ומדחיקים דברים שקורים. מה שיכול להוביל לתחקור לקוי ולכך שבעתיד אסונות יחזרו על עצמם.
השלישית היא חשש מחשיפה והפגנת חולשה, מתוך בושה או מטעמי אגו. כדי להפיק לקחים אמיתיים יש צורך בחשיפה אישית אמיתית במטרה לשיפור של הפרט ושל הארגון. בראש ובראשונה המפקדים צריכים לומר את האמת, גם אם היא מעמידה אותם באור שלישי. דוגמה אישית שלהם ומתן גיבוי לפקודים שלהם, אשר חושפים את עצמם, יאפשרו להקים תרבות ארגונית לתחקור. אילן ההרי, מבקר צה"ל בשנת 2012 מחזק טענה זו באומרו כי מפקדים מעדיפים לא פעם שלא לתחקר אירועים, או לא להפיץ תחקיר כתוב, וכי "הדבר מלמד על חוסר ההפנמה של התרבות הארגונית אותה ביקשת לייצר באמצעות עריכת תחקירים בצה"ל.


במקרה המתואר, המפעילים כיבו את גלאי מפלס הנוזלים, בניגוד להנחיות, משום שבלילה היו הרבה התראות. החלטה זו הובילה לאירוע בטיחות מסוכן בו נשפך מהמכונה חומר כימי. ניתן לומר שזו טעות אנוש של המפעילים אבל בשורה התחתונה הם פעלו בניגוד להנחיות. לכן יש צורך בתחקור מעמיק של האירוע בשביל להבין בדיוק מה גרם להחלטה והאם היא מוצדקת או לא, או איך יש להימנע מהפרת הנחיות כזו בהמשך. נדרש לבצע תחקור אמין, בו גורמים לעובדים להרגיש בנוח לומר את האמת למרות שהיא מעמידה אותם באור שלילי, שעלול אף להוביל לפיטורם. יש צורך בהסקת מסקנות להמשך, שתוביל להדרכה יותר טובה למפעילים במקרי קיצון בדומה לזה שתואר.

זה הכל לשבוע,
שבמ


0 תגובות
קונפליקט עבודה בליקדאין
06/11/2018 18:37
shani
לינקדאין, פרופיל עסקי, גיוס עובדים, השמה
אפתח בנימה אישית, אני מטבעי מסוגלת להתחבר לשני הצדדים בכל קונפליקט. ברוב המוחלט של המקרים קשה לי להכריע מי צודק, כיוון שאני יכולה לשים את עצמי בכל אחד מהצדדים במקרה ולהתחבר לטיעונים שלו, בפרט במקרה שעל הפרק.
במקרה זה יש להכריע למי שייך המידע בפרופיל בלינקדאין - לעובד החברה או לחברה בה הוא עבד. בראש ובראשונה, לפני הבעת הדעה, יש את החוק שקובע כי הפרופיל שייך לעובד החברה וממשיך איתו גם בסיום עבודתו בחברת ההשמה/גיוס העובדים בה הוא עבד. 
מצד אחד, עובד החברה פותח פרופיל עם פרטיו האישיים בלינקדאין, בראשם שמו המלא, ומטפח את הפרופיל הזה גם מחוץ לשעות העבודה. מכך שירגיש שהפרופיל שייך אך ורק לו, כיוון שנמצאים שם הפרטים שלו והקשרים שיצר בעקבות שיחות פרטיות ואישיות שניהל. 
מצד שני, כיוון שהעבודה שלו היא לגייס עובדים לחברה, בפרט דרך הלינקדאין, העבודה והחיים האישיים מתערבבים אלה באלה. המטרה לשמה העובד יצר את רוב הקשרים בפרופיל שלו היא לטובת גיוס עובדים לחברה. לכן בעקיפין יש לחברה חלק נכבד בהתהוות הפרופיל של העובד.
לאור נסיבות המקרה וטיעונים אלה אני יכולה להתחבר לשני הצדדים, ואני בטוחה שגם אתם - אותם אנשים שהם לא העובדים או לא החברה במקרה הזה. הפתרון בעיני צריך להגיע מצד שלישי - מפתחי פלטפורמת לינקדאין. הם צריכים ליצור פתרון מיוחד למקרים האלה. רוב האנשים נמצאים בפלטפורמה הזאת כדי למצוא עבודה או ליצור קשרי עבודה. אבל סוגיית מגייסי העבודה, שממש עובדים דרך הפלטפורמה, צריכה לקבל מענה אחר. אני סבורה כי צריך להיות פרופיל שונה לאדם חופשי שעובד בחרה, לבין אדם שעובד בחברה לגיוס עבודה. בפרופיל שלו לא צריכים להיות פרטים אישיים שלו, בפרט שמו המלא. הפרופיל שלו צריך להיות עסקי בלבד כאשר בראשו יהיה רק השם הפרטי של העובד, לצד שם חברת גיוס העובדים בה הוא עובד. בצורה זו לאותו אדם יהיו שני פרופילים בלינקדאין - פרטי ועסקי. בצורה זו כשיעזוב את החברה הפרופיל יוכל לקבל שם של עובד אחר או להימחק, נתון לשיקולי החברה אשר העסיקה עובד זה.
מקווה שפתרון זה ילקח בחשבון, אחרת עובדים רבים נוספים ימשיכו לעזוב חברות לגיוס עובדים, בהן עבדו במשך זמן לא מבוטל, בהרגשה מרה של ניצול כוזב משני הצדדים.

בנימה קצת שונה, למדנו השבוע שלל כלים וממשקים לניהול מידע, משימות וקשרים בעולם העבודה בפרט ובחיים האישיים בכלל.
הכלים אותם אאמץ בזמן הקרוב הינם:
oneNote- כלי זה נראה מאוד נוח ושימושי לאיחסון מידע בתור היותי סטודנטית. ניתן לארגן בו באופן מסודר את כל המשימות, מטלות, תרגילים, שיעורים, סיכומים, מבחנים וכיוצא בזה. בנוסף לכל מידע אישי שיכול להיות מופרד מהלימודים באופן מאוד נוח ויעיל. אהבתי במיוחד את הגמישות והאבטיביות שבכלי זה.
Google Keep- אחת המשימות החשובות בעיני היא להצליח לנהל את המשימות שלי ביעילות, מבלי לפספס אף משימה, תוך מתן תעדוף וחלוקה ריאלית בין תחומי החיים. פלטפורמה זו מאפשרת את זה, במיוחד שניתן לסנכרן רשימות אלה בין הפלאפון למחשב האישי, שזה יתרון משמעותי ביותר בעיניי.


עד כאן לשבוע,
שבמ
0 תגובות