עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
בעיית התחקירים בצה"ל
14/11/2018 20:05
shani
צהל, תחקיר, ארגון, הסקת מסקנות
ההגדרה של תחקיר, בארגון כלשהו, הוא בדיקה של אירוע או תופעה שהארגון מעורב בהם באופן המאפשר למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות על דרך ההתנהלות העתידית הרצויה. התחקיר מבוסס על איסוף של פרטים ועובדות הקשורים לנושא הנחקר, הוא מתבצע באופן יזום, ומסקנותיו נועדו להצגת מצב קיים בפני אנשים אחרים. 
מי מאיתנו שהיה בצבא נכח בתחקיר לפחות פעם אחת במהלך השירות שלו. תחקירים בצבא הם נוהל שגרתי שקורה בסוף כל אירוע, קטן כגדול, שבסופו נשלח מייל סיכום עם תיאור האירוע, הכשלים, המסקנות והנקודות לשיפור ושימור להמשך. 
נוהל ביצוע התחקירים של הצבא הוא דבר יעיל וחשוב רעיונית, אבל בפועל הוא לוקה בחסר וטעון שיפור. בגלל שזה נוהל שנעשה באופן שגרתי, בכל אירוע קטן כגדול, יש הנוטים לזלזל בו מכמה סיבות. 
הראשונה היא מהסיבה הפשוטה שלרוב לא באמת מיישמים את הלקחים שעלו מהתחקיר. לעיתים לא כל מי שקיבל את התחקיר קורא אותו עקב ריבוי התחקירים. גם אם כן לומדים מהלקחים של התחקיר, לרוב היישום שלהם יהיה בסמיכות לתחקור ולאחר מכן יישכח בחלוף הזמן. אנשים מתחלפים והידע הולך איתם. יש צורך בשימור ידע חכם והעברות הדרכות וחפיפות שיותאמו למסקנות מהתחקירים, במטרה למנוע אסונות וללמוד מטעויות בצורה מיטבית. בדו"ח מבקר המדינה מתוארות דוגמאות לכך, כמו התהפכויות נגמ"ש וירי כוחות צה"ל על כוחות נוספים שדימו אויב חוזרים על עצמם שוב ושוב, וזאת כיוון שלא הופקו לקחים מן העבר.
השניה היא תחקור במועד לא סמוך לאירוע. ככל שעובר הזמן מרגע סיום האירוע ועד ביצוע התחקיר,  התחקיר יהיה פחות מדויק ומשקף את המציאות. אנשים שוכחים ומדחיקים דברים שקורים. מה שיכול להוביל לתחקור לקוי ולכך שבעתיד אסונות יחזרו על עצמם.
השלישית היא חשש מחשיפה והפגנת חולשה, מתוך בושה או מטעמי אגו. כדי להפיק לקחים אמיתיים יש צורך בחשיפה אישית אמיתית במטרה לשיפור של הפרט ושל הארגון. בראש ובראשונה המפקדים צריכים לומר את האמת, גם אם היא מעמידה אותם באור שלישי. דוגמה אישית שלהם ומתן גיבוי לפקודים שלהם, אשר חושפים את עצמם, יאפשרו להקים תרבות ארגונית לתחקור. אילן ההרי, מבקר צה"ל בשנת 2012 מחזק טענה זו באומרו כי מפקדים מעדיפים לא פעם שלא לתחקר אירועים, או לא להפיץ תחקיר כתוב, וכי "הדבר מלמד על חוסר ההפנמה של התרבות הארגונית אותה ביקשת לייצר באמצעות עריכת תחקירים בצה"ל.


במקרה המתואר, המפעילים כיבו את גלאי מפלס הנוזלים, בניגוד להנחיות, משום שבלילה היו הרבה התראות. החלטה זו הובילה לאירוע בטיחות מסוכן בו נשפך מהמכונה חומר כימי. ניתן לומר שזו טעות אנוש של המפעילים אבל בשורה התחתונה הם פעלו בניגוד להנחיות. לכן יש צורך בתחקור מעמיק של האירוע בשביל להבין בדיוק מה גרם להחלטה והאם היא מוצדקת או לא, או איך יש להימנע מהפרת הנחיות כזו בהמשך. נדרש לבצע תחקור אמין, בו גורמים לעובדים להרגיש בנוח לומר את האמת למרות שהיא מעמידה אותם באור שלילי, שעלול אף להוביל לפיטורם. יש צורך בהסקת מסקנות להמשך, שתוביל להדרכה יותר טובה למפעילים במקרי קיצון בדומה לזה שתואר.

זה הכל לשבוע,
שבמ


0 תגובות
קונפליקט עבודה בליקדאין
06/11/2018 18:37
shani
לינקדאין, פרופיל עסקי, גיוס עובדים, השמה
אפתח בנימה אישית, אני מטבעי מסוגלת להתחבר לשני הצדדים בכל קונפליקט. ברוב המוחלט של המקרים קשה לי להכריע מי צודק, כיוון שאני יכולה לשים את עצמי בכל אחד מהצדדים במקרה ולהתחבר לטיעונים שלו, בפרט במקרה שעל הפרק.
במקרה זה יש להכריע למי שייך המידע בפרופיל בלינקדאין - לעובד החברה או לחברה בה הוא עבד. בראש ובראשונה, לפני הבעת הדעה, יש את החוק שקובע כי הפרופיל שייך לעובד החברה וממשיך איתו גם בסיום עבודתו בחברת ההשמה/גיוס העובדים בה הוא עבד. 
מצד אחד, עובד החברה פותח פרופיל עם פרטיו האישיים בלינקדאין, בראשם שמו המלא, ומטפח את הפרופיל הזה גם מחוץ לשעות העבודה. מכך שירגיש שהפרופיל שייך אך ורק לו, כיוון שנמצאים שם הפרטים שלו והקשרים שיצר בעקבות שיחות פרטיות ואישיות שניהל. 
מצד שני, כיוון שהעבודה שלו היא לגייס עובדים לחברה, בפרט דרך הלינקדאין, העבודה והחיים האישיים מתערבבים אלה באלה. המטרה לשמה העובד יצר את רוב הקשרים בפרופיל שלו היא לטובת גיוס עובדים לחברה. לכן בעקיפין יש לחברה חלק נכבד בהתהוות הפרופיל של העובד.
לאור נסיבות המקרה וטיעונים אלה אני יכולה להתחבר לשני הצדדים, ואני בטוחה שגם אתם - אותם אנשים שהם לא העובדים או לא החברה במקרה הזה. הפתרון בעיני צריך להגיע מצד שלישי - מפתחי פלטפורמת לינקדאין. הם צריכים ליצור פתרון מיוחד למקרים האלה. רוב האנשים נמצאים בפלטפורמה הזאת כדי למצוא עבודה או ליצור קשרי עבודה. אבל סוגיית מגייסי העבודה, שממש עובדים דרך הפלטפורמה, צריכה לקבל מענה אחר. אני סבורה כי צריך להיות פרופיל שונה לאדם חופשי שעובד בחרה, לבין אדם שעובד בחברה לגיוס עבודה. בפרופיל שלו לא צריכים להיות פרטים אישיים שלו, בפרט שמו המלא. הפרופיל שלו צריך להיות עסקי בלבד כאשר בראשו יהיה רק השם הפרטי של העובד, לצד שם חברת גיוס העובדים בה הוא עובד. בצורה זו לאותו אדם יהיו שני פרופילים בלינקדאין - פרטי ועסקי. בצורה זו כשיעזוב את החברה הפרופיל יוכל לקבל שם של עובד אחר או להימחק, נתון לשיקולי החברה אשר העסיקה עובד זה.
מקווה שפתרון זה ילקח בחשבון, אחרת עובדים רבים נוספים ימשיכו לעזוב חברות לגיוס עובדים, בהן עבדו במשך זמן לא מבוטל, בהרגשה מרה של ניצול כוזב משני הצדדים.

בנימה קצת שונה, למדנו השבוע שלל כלים וממשקים לניהול מידע, משימות וקשרים בעולם העבודה בפרט ובחיים האישיים בכלל.
הכלים אותם אאמץ בזמן הקרוב הינם:
oneNote- כלי זה נראה מאוד נוח ושימושי לאיחסון מידע בתור היותי סטודנטית. ניתן לארגן בו באופן מסודר את כל המשימות, מטלות, תרגילים, שיעורים, סיכומים, מבחנים וכיוצא בזה. בנוסף לכל מידע אישי שיכול להיות מופרד מהלימודים באופן מאוד נוח ויעיל. אהבתי במיוחד את הגמישות והאבטיביות שבכלי זה.
Google Keep- אחת המשימות החשובות בעיני היא להצליח לנהל את המשימות שלי ביעילות, מבלי לפספס אף משימה, תוך מתן תעדוף וחלוקה ריאלית בין תחומי החיים. פלטפורמה זו מאפשרת את זה, במיוחד שניתן לסנכרן רשימות אלה בין הפלאפון למחשב האישי, שזה יתרון משמעותי ביותר בעיניי.


עד כאן לשבוע,
שבמ
0 תגובות